אוסטאוארטריטיס - שחיקת סחוס בברך - כל מה שצריך לדעת

הברכיים ממלאות תפקיד חשוב במיוחד בחיים של כל בני האדם. כל פגיעה במפרק הרגיש עלולה לגרום לכאבים, ואפילו עזים, ובחלק מהמקרים גם להגביל את חופש התנועה שלנו - ועל כן מחייבת אבחון מידי וטיפול מתאים. אחת הבעיות הנפוצות היא שחיקה מתמשכת של הסחוסים בברך, מצב שמוגדר כדלקת מפרקים ניוונית ומוכר גם בשם אוסטאוארטריטיס. במאמר זה נסביר לכם מדוע נשחקים הסחוסים, מהם התסמינים של הדלקת הניוונית, מי חשוף במיוחד לסיכון ללקות במחלה ואיך אפשר לטפל בה.

דלקת מפרקים ניוונית היא מחלה נפוצה מאוד שמהווה את אחת הסיבות העיקריות לשימוש במשככי כאבים. היא נגרמת עקב העומס הרב שמוטל על הברכיים - מפרק רגיש זה נושא עליו את המשקל של מרבית הגוף, ובנוסף הוא מבצע מדי יום אינספור תנועות. לעומס יש מחיר, והוא שחיקה מתמשכת של הרקמות הסחוסיות בברך. רקמות אלה כוללות גם קולגן, חלבונים שונים ומים.

הסחוסים הם אותו חלק שעוטף את העצמות ומונע חיכוך שלהן זו בזו במהלך התנועות שאנחנו מבצעים - הליכה, קפיצה, ריצה, עלייה במדרגות ועוד. ככל שהסחוס שחוק יותר כך נחלשת ההגנה שהוא מספק לעצמות השונות שבמפרק הברך, כלומר עצם השוק, עצם הירך והפיקה.
 

כשהעצמות מתחככות זו בזו, התוצאה היא כאב שכאמור עלול להתחזק ככל שהסחוסים שחוקים יותר ולהופיע גם בזמן מנוחה. מעבר מישיבה לעמידה הוא עוד מצב שבו הכאבים נוכחים באופן משמעותי, במיוחד בגלל התנועה הייחודית של הברך בזמן פעולה זו. במקרים רבים אין ברירה אלא להשתמש במשככי כאבים, שגם היכולת שלהם להקל על הכאב פוחתת עם הזמן, וכדאי לזכור שלכל תרופה יש תופעות לוואי בלתי מבוטלות.
 

פגיעה נוספת עקב דלקת המפרקים הניוונית היא נוקשות של המפרק. סימפטום זה מורגש בעיקר בשעות הבוקר או לאחר פרק זמן ממושך שבו אנחנו נמצאים במנוחה, וזאת בגלל זרימת הדם המופחתת כשהמפרק לא נמצא בתנועה.

סימפטומים אפשריים אחרים של אוסטאוארטריטיס הם נפיחות ואדמומיות באזור הברך. הנפיחות היא תוצאה של כמויות מופרזות של מים ברקמות הסחוסיות עקב שחיקתן. לעיתים יישמעו גם קולות חריקות או קליקים כשהמפרק נמצא בתנועה. ככל שהדלקת מחמירה, כך המפרק פחות גמיש וישנן יותר מגבלות בתנועה. לעיתים האדם שסובל מהמחלה ינסה לשנות את צורת ההליכה או העמידה כדי להימנע מהכאב, וכתוצאה מכך עלולים להיפגע גם שרירים שונים באזור. 

אוסטאוארטריטיס מזוהה בעיקר עם אנשים מבוגרים. הסיבה לכך היא שעם השנים פוחת קצב בניית רקמות חדשות ובמקביל הצטברות הנזק כתוצאה מהשחיקה המתמשכת באה לידי ביטוי ממשי יותר ויותר. בפרט חשופים לדלקת הניוונית בני ובנות ה-45 ומעלה.

קבוצה נוספת שמועדת לפורענות מבחינה זו הם אנשים בעלי משקל עודף, ובפרט אם הוא משמעותי. הסיבה לכך היא העומס הרב במיוחד שמוטל על הברכיים עקב הקילוגרמים הרבים שהן נאלצות לשאת עליהן. גם לגנטיקה יש מרכיב כמובן, ומרכיב נוסף בסיכון המוגבר הוא פעילות פיזית אינטנסיבית ומאומצת (בין אם במסגרת העבודה ובין אם אצל ספורטאים ובפרט בענפים כמו טניס, ריצות למרחקים ארוכים וכדורגל).

כמו כן, החל מגיל 50-55 הסיכון ללקות בדלקת המפרקים של הברך גבוה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים באופן משמעותי - פי שניים.

הדרך הטובה ביותר להילחם בדלקת המפרקים הניוונית היא באמצעות מניעת שחיקת הסחוסים מלכתחילה - בעזרת תרגילים ייעודיים שמחזקים את האזור, ניצול מושכל של האופציה של תומכי ברך ובפרט לספורטאים ולמי שנמצא בקבוצת סיכון – שמירה על משקל תקין והקפדה על תנועה נכונה. 

אבחון אוסטאוארטריטיס מבוסס על צילומי רנטגן ובמידת הצורך גם MRI. הטיפול הראשוני הוא לרוב שימוש במשככי כאבים מסוגים שונים - רצוי מאוד לעשות זאת על בסיס ייעוץ מקצועי של רופא ובכל מקרה לא ליטול תרופות אלה לפרק זמן ממושך. באופן דומה, ניתן לקבל זריקות סטרואידים לטיפול בדלקת, אולם גם הן מהוות פתרון זמני בלבד.

סוג נוסף של טיפולים אפשריים בשחיקת הסחוסים הוא פיזיותרפיה. תרגילים ייעודיים ולבישת תומכי ברך מקטינים את העומס על המפרק כך שגם אם הסחוסים נפגעו, נשמר חופש התנועה. במקרים החמורים במיוחד עלול להידרש ניתוח שכולל החלפת חלק מהמפרק על-מנת לפתור את הבעיה.