סימנים מוקדמים לאלצהיימר ושלבים ראשונים של המחלה - איך לזהות ולהתמודד?

אלצהיימר זו מחלה נפוצה למדי בגילאים מבוגרים וגם כזו שהשפעתה על החיים דרמטית. עובדה חשובה נוספת לגבי המחלה הניוונית הזו היא שזיהוי מוקדם מאפשר להאט את קצב ההתפתחות שלה ולסייע לאדם להתמודד עם המצב החדש שנוצר. בהתאם לכך, מומלץ להבין מה מאפיין שלבים ראשונים של אלצהיימר ואיך מזהים את המחלה. בעמוד זה תמצאו רשימה של סימנים מוקדמים לאלצהיימר, והמלצות מועילות לשלב הקריטי שבו היא מתגלה.

בקרב בני 65 ומעלה השכיחות של מחלת האלצהיימר היא 5-10%. אחרי גיל 80 סובלים מהמחלה שמובילה לדמנציה ולפגיעה הולכת ומחריפה בתפקודים הקוגניטיביים החיוניים 2 מכל 5 בני אדם. אדם שלקה במחלה יתקשה לבצע פעולות יומיומיות שגרתיות, ולמעשה עלול גם לסכן את עצמו - ולכן החשיבות הרבה של זיהוי סימנים מוקדמים לדמנציה.

המפתח העיקרי הוא תשומת לב רבה לאנשים המבוגרים סביבנו. לרוב, האחריות היא של המשפחה הקרובה - ילדים, נכדים, אחים צעירים, אחיינים וכו' - אבל גם שכנים וחברים יכולים לסייע בזיהוי מוקדם של התפתחות המחלה. כדאי לדעת שעוד לפני הדמנציה עצמה, ישנו שלב שנקרא MCI (ראשי תיבות של Mild Cognitive Impairment, ובעברית: הפרעה קוגניטיבית קלה). בשלב זה ישנן פעולות רבות שאפשר לבצע כדי לסייע לאדם, ולשפר את חייו במידה ניכרת.

 

• חיפוש אחרי מילה מסוימת תוך כדי דיבור - וקושי למצוא את המילה הנכונה והמדויקת.

• דיבור מועט - בדרך כלל עקב החשש מפני הקושי למצוא את המילים הנכונות.

• ירידה בזיכרון - ובפרט אם האדם שוכח אירועים שהתרחשו בזמן האחרון.

• ירידה בתפקוד היומיומי - ובמיוחד בביצוע הפעולות השגרתיות והמוכרות (שלא מחייבות ידע חדש או למידה).

• התמצאות לקויה במרחב - כולל במקומות מוכרים יחסית.

• נטייה מוגברת לעצבנות - ושינויים בהתנהגות המוכרת, כולל צמצום האינטראקציות החברתיות.

• קושי לתכנן או למצוא פתרונות לבעיות.

חשוב להדגיש: לא כל אדם מבוגר שהזיכרון שלו כבר לא מה שהיה פעם הוא בהכרח חולה אלצהיימר. גם ירידה מסוימת בתפקודים השונים היא טבעית. בנוסף, החשש מפני אלצהיימר ודמנציה עלול להוות מכשול בפני עצמו לחיים עם איכות בגיל השלישי - אבל אם מזהים 3 סימנים (או יותר, כמובן) מהרשימה הנ"ל, בהחלט יכול להיות שהאדם סובל מאלצהיימר בשלבים ראשונים. בכל מקרה, רצוי לבצע אבחון מקצועי כדי לקבלת תמונת מצב מלאה ואמינה.

 

זיהוי סימנים מוקדמים לדמנציה - מצב שמוגדר כתפקוד קוגניטיבי לקוי ולכן תפקוד מנטלי ירוד, לרוב כתוצאה מאלצהיימר (אבל לא רק) - מחייב כאמור פעולה מיידית.

הדבר הראשון שכדאי לעשות כשישנם סימנים ראשונים של אלצהיימר הוא לבצע אבחון מקצועי. לפעמים האדם עצמו מתנגד, בעיקר בגלל החשש לקבל חותמת רשמית על המחלה. תמיכה של המשפחה היא קריטית כדי ליצור את שיתוף הפעולה ההכרחי.

עוד חשוב מאוד לדעת שאין בדיקה שמספקת תשובה חד-משמעית לשאלה איך מזהים אלצהיימר. פסיכיאטר או נוירולוג בעלי ניסיון ספציפי באבחון המחלה ובפרט בזיהוי סימנים מוקדמים לדמנציה הם אנשי המקצוע הנכונים לפנות אליהם - כשלפסיכיאטר מומחה למחלות זקנה יש יתרון, שכן לאלצהיימר ולדמנציה יש גם מרכיב נפשי.

האבחון עצמו כולל בין השאר תשאול מקיף (של האדם ושל קרובי משפחה), מבחן זיכרון מגלה סימנים ראשונים לאלצהיימר ומבחנים נוספים (שימוש בשפה, קשב וריכוז, יכולת הבנת הוראות ותכנון ועוד). מבדק נפוץ במיוחד הוא MMSE, שהציון בו מעיד גם על חומרת המצב. במידת הצורך, תתבצע גם בדיקה של המוח באמצעות CT או MRI.

זיהוי סימנים מוקדמים לאלצהיימר מאפשר כאמור להבין את המצב טוב יותר, ולבצע פעולות שיעזרו למי שהמחלה מתחילה להתפתח אצלו.

התופעה העיקרית במהלך אלצהיימר בשלבים ראשונים היא ירידה ברמת התפקודים הקוגניטיביים, ולכן כדאי למצוא דרכים שונות, ומהנות מבחינת החולה, להפעלת המוח - תשבצים, משחקים, תחביבים ועוד. מומלץ לשלב את הפעילויות הקוגניטיביות החיוניות באינטראקציות חברתיות, בעיקר עם בני המשפחה הקרובה, כדי לעודד את האדם לבצע אותן.

פעילות גופנית, בהתאם לגיל ועם ליווי צמוד, מאטה אף היא את קצב ההתפתחות של המחלה, וכך גם פשוט יחס חם והמון תשומת לב. חשוב גם להגן על האדם כשהוא בבית, למשל באמצעות אביזרים בטיחותיים וכן מערכת התרעה.

המחלה מתאפיינת בהחמרה הדרגתית, שכאמור יכולה להיות איטית אם נוקטים בצעדים הנכונים. בכל מקרה, כשמתבוננים בעתיד של חולי אלצהיימר שלבים במחלה עלולים לכלול גם פגיעה מוטורית, קושי הולך וגובר ללכת באופן עצמאי ואובדן שליטה על סוגרים. מומלץ להקפיד תמיד על רכישת ציוד סיעודי רלוונטי בזמן כדי להקל על החולה - למשל מיטה סיעודית שתמנע פצעי לחץ וכאבים מיותרים, מעלון לנכים שמאפשר להישאר בבית שיש בו מדרגות ועוד.